כמו לעבור שנים…

להיות על המסלול, מכריע שהשינוי אפשרי) הפרדיגמה יותר camouflaged, הנעלמים מעין ויעיל, מחשש למתנקשים התקנה של אנטי אייג'ינג תרבות כי נוכחות הוא אישור כי הדרת קיים וכי עלינו לברוח ממנו כדי לא לדבר על זה-זה ניסיון הבריחה פיצול, השלכות נפשי וחברתי. הגוף הוא המלצותיה היחידה – המדינה לספירה הדרה שקיים רק כי הוא מצויד disvalor, לא התוכן, לא הרוח – המשבר מוערך אז בתור מה יש המופחת הזיכרון ואז היא נשארת אותה הוא נמדד כמו שאריות לא ערך-אז, מדבר על אפשרות של מחוץ לתהליך של הפסדים, הפסדים שנוצרו להתחזות לאדם על ידי הרהורים על המוות, סוגיה המותקן כהפסד, וזה לא-הוא למעשה שערוך של השאר של החיים, של שינוי ה axiology של אג'נדות, לבסוף שלהם עמודים את המזיקים ביותר אינו מקבל הראשון, כמעט מחצית הדפים של סדר יום זה לא פוסט מודרני, הן לשעבר, לכתוב הוא במציאות סגירת ניסיונות אלה חוזר היחס זה נועד לתקן. תן לו עוד כסף ומשאבים, זה להיות פחות המיוסרות, יהיה בטוח יותר, יצירתיים יותר להחליט על מטרות שארית חייו חיים, כאילו באו כמה דפים למלא, זה היה כאילו זה היו הראשונים.-מה שכמה מכנים היצירתי מתנהג האדם יכול לבנות את זה טוב יותראולי טוב יותר פולחנים של אנטי אייג'ינג, זה למעשה את התרבות של מתן דין וחשבון מוקדם. לעומת זאת, טבע תעשיות בהחלט מבין את הסיפור. – מערכת הרווחה הנוכחית לא אשם, הם אלה אשר הפכו אפשרי זה, סקירה מקיפה של מעשי הישן, זה מה שציין פסק הדין של בית המשפט העליון לצדק ב Badaro במקרה – אז כדאי לקרוא את כשלון שכזהבריקדות יכולים גם לעזור למי לעכל את הרעיון של מוות, וזה לא כל מתרס, זה . זה מאשר את האפשרות כי העתיד הוא גם Constructible על ידי כולם, ממש לכולם-לי, זה קורה לי ויש לי החלומות והתקוות להיות חלק מהשינוי החלום – איפה ואיפה אנשים חיים, שזה פחות או יותר אותו הדבר-, אפילו עם העיניים מול הלא כלום אתשמים אותנו מולם אז תסגור את דלת יותר מאחרים, הם לא מעיזים לחצות. אני כן, ושם יהיה, הסוף לא יהיה, הוא רק הרצון של היריב ואת שלי.-אל תעשה את זה, מתי כבר לא זוכר מה הוא חיוני, שאר הזיכרון שלי יגידו לי לעשות ולאחר יעשה אותו, המהווה יש מזל שיש לו עבודה, גם מזל לכתוב, לדבר או לחשוב על זה, למרות רגיל, חוזרות, חסר אומץ או היצירה, תמיד מאפשר לנו להכיר אותנו יותר, אחרים, וזה חשוב לדעת איפה הוא, כי זה שימושי, מתגמלת ובונה אפילו שלנו הערכה ושיפוט שלנו על אחרים ועל פעולות ובמחדל; עוזר לנו להיות חלק כל תקינה, מוטציה, לא פתורים והמידות מקיפה יותר מאשר את עצמנו בלב של אנוכיות שמוביל אותנו כל החיים כדי להכיר אותנו. לבירורים בנושא יש לפנות ל אילן בן דב שמבין יותר ממני. ד ר Juan de Dios Romero בואנוס איירס, 19 בדצמבר 2007.